אֲנָן תַּנִּינָן אֲכִילַת פְּסָחִים. אִית דְּלָא תַנָּא אֲכִילַת פְּסָחִים. מַאן תַּנָּא אֲכִילַת פְּסָחִים רַבָּנָן. וּמַאן דְּלָא תַּנָּא אֲכִילַת פְּסָחִים רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וּמַאִי טַעֲמָא דְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר נֶאֱמַר כַּאן לַיְלָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן לַיְלָה. מַה לַיְלָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן חֲצוֹת. אַף כַּאן חֲצוֹת. אָמַר רִבִּי חוּנָה וְלֵית כַּאן אֲכִילַת פְּסָחִים אֲפִילוּ כְרַבָּנָן דְּתַנִּינָן הַפֶּסַח אַחַר חֲצוֹת מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
נאמר כאן לילה. ואכלו את הבשר בלילה הזה ונאמר להלן ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה:
רבי אליעזר. דס''ל דמדאורייתא הוא עד חצות:
רבנן. דאינהו סברי דמדאורייתא זמן אכילת פסחים כל הלילה:
פיסקא ולא זו בלבד וכו'. אנן תנינן אכילת פסחים. היו גורסין במתני' גם אכילת פסחים שמצותן עד שיעלה עמוד השחר:
יאית דבעי מימר. דשאני הכא דתמן בהני עובדי היו יכולין לקיים דברי חכמים ולפיכך לא סמכו על דעת עצמן למעשה אבל הכא כבר עבר זמן דחכמים ולפיכך אמר לון עבידו עובדא כוותי דידי:
ולית כאן אכילת פסחים אפי' כרבנן. כלומר דלא היא דאפי' לרבנן דס''ל דמן התורה זמן אכילת פסחים כל הלילה אפ''ה לא מצינן למיתני בהדי אינך דאם עבר חצות מותרין עכ''פ לאכלן או להקטירן עד עלות השחר דלא אמרו חכמים אלא לכתחילה אבל באכילת פסחים לא משכחת לה אפי' בדיעבד שהרי גזרו חכמים טומאה עליהן כדתנן בסוף פסחים הפסח אחר חצות מטמא את הידים:
וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְעָבַד עוּבְדָּא כְּוָתֵיהּ. שַׁנְיָא הָכָא שֶׁהִיא לְשִׁינּוּן. מֵעַתָּה אַף מִשֶּׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. וְאִית 7a דְּבָעֵי מֵימַר תַּמָּן הָיוּ יְכוֹלִין לְקַיֵּם דִּבְרֵי חֲכָמִים. בְּרַם הָכָא כְּבַר עָבַר חַצּוֹת וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְקַיֵּם דִּבְרֵי חֲכָמִים אָמַר לָוֹן עוֹבְדִין עוֹבַד כְּוָּתֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
שנייא הכא שהיא לשינון. ללימוד ואינו מפסיד בקריאת שמע ואפי' לאחר שעבר זמן ודחי לה הש''ס להאי שינויא דאם כן מעתה אף משיעלה עמוד השחר יקרא ולמה אמר להן אם לא עלה עמוד השחר:
משנה: מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית מִשֶּׁיַכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בֵּין תְּכֵלֶת לְכָרָתָן. (וְגוֹמְרָהּ) עַד הֵנֵץ הַחַמָּה. וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ (בְּנֵי) מְלָכִים לַעֲמוֹד בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. הַקּוֹרֵא מִכַּאן וָאֵילַךְ לֹא הִפְסִיד כְּאָדָם שֶׁהוּא קוֹרֵא בַתּוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
כאדם שהוא קורא בתורה. אע''פ שלא יצא ידי חובת ק''ש בעונתה יש לו קבול שכר כקורא בתורה:
לא הפסיד. כלומר לא הפסיד מלברך לפניה ולאחריה אלא אע''פ שעברה עונתה קורא ומברך לפניה ולאחריה:
שכן דרך בני מלכים. שאין עומדין ממטתן עד סוף שעה שלישית. ורחמנא דאמר ובקומך עד שעה שכל בני אדם עומדים ממטתן קאמר והלכ' כר' יהושע ומיהו לכתחל' צריך לכוון לקרות ק''ש עם הנץ החמה כמו שהיו הותיקין עושים:
עד שלש שעות. ביום עד סוף שעה שלישית שהוא רביע היום בזמן שהימים והלילות שוין ולעולם זמן ק''ש הוא עד רביע היום בין שהימים ארוכים בין קצרים וכן הא דתנן לקמן תפלת השחר עד ד' שעות ביום היינו עד שליש היום ולפי ששליש היום הוא ד' שעות בזמן שהימים והלילות שוין נקט ד' שעות וכל מקום שנזכר במשנה כך וכך שעות ביום על דרך זה אתה צריך לחשוב ולדון:
עד הנץ החמה. עד שעה שהחמה מתחלת לזרוח בראשי ההרים:
בין תכלת לכרתן. כרתן כרישין פו''רש בלעז וצבע התכלת קרוב לגוון כרתן:
מתני' משיכיר בין תכלת ללבן. בין חוטי תכלת לחוטי לבן שבציצית:
כָּל הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. אִם כֵּן לָמָּה אָֽמְרוּ חֲכָמִים וכו' אִם אַתְּ אוֹמֵר עַד שֶׁיַּעֲלֶה עֲמוּד הַשַּׁחַר הוּא סָבוּר שֶׁלֹּא עָלָה עֲמוּד הַשַּׁחַר. נִמְצָא אוֹכֵל וּמִתְחַיֵּב. מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לוֹ עַד חֲצוֹת. אֲפִילוּ הוּא אוֹכֵל אַחַר חֲצוֹת אֵינוֹ מִתְחַיֵּב.
Pnei Moshe (non traduit)
כל הנאכלין ליום א' קדשים קלים. כלומר אע''ג דאיכא קדשי קדשי' הנאכלין ליום א' כחטאת ואשם ותיבת כל הוא דדייק דלא תני והנאכלין ליום א' הלכך קאמר דאי הוה תני הכי ה''א דלא גזרו חכמים לכתחילה עד חצות אלא בקדשי קדשי' דחמירי ואע''ג דלענין חיובא דנותר שוין הן מ''מ מכיון דהאוכלין בקדשי קלים מרובים הן ביותר שנאכלין לכל אדם סד''א דלא גזרו בהן למיעבד הרחקה כמו בקדשי קדשים דהאוכלין מועטין הן שאינן נאכלין אלא לזכרי כהונה וחיישינן טפי דלא אתו לידי נותר ומש''ה קאמר כל הנאכלין דאפי' קדשי קלים אמרו בהן חכמים עד חצות ומשום סייג כדמפרש ואזיל דשמא יטעה ויבא לידי חיוב:
עַד הֵנֵץ הַחַמָּה. רִבִּי זְבַדְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַחַמָּה מְטַפְטֶפֶת עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. רִבִּי אִידִי וְרַב הַמְנוּנָא וְרַב אַדָּא בַּר אַחֲוָא בְשֵׁם רַב הֲלָכָה כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּשׁוֹכֵחַ. רִבִּי חוּנָה אָמַר תְּרֵין אַמּוֹרָאִין חַד אָמַר בְּשׁוֹכֵחַ. מֵגִיב לֵיהּ חַבְרֵיהּ וְכִי יֵשׁ הֲלָכָה בְשׁוֹכֵחַ. כַּךְ הִיא הֲלָכָה. וְלָמָּה אָֽמְרוּ בְשׁוֹכֵחַ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם מְזָרֵז אַצְמוֹ לִקְרוֹתָהּ בְּעוֹנָתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
מטפטפת. מתחלת לזרוח:
הלכה כר' יהושע בשוכח. אם שכח לקרותה בהנץ החמה יכול לקרותה עד ג' שעות כר' יהושע:
מגיב ליה חבריה. השיב לו חבירו וכי שייך לומר הלכה בשוכח ולא היה לך לומר אלא אם שכח קורא כר' יהושע:
כך היא הלכה. אלא אימא כך היא הלכה כר' יהושע ואפי' לכתחילה ולא אמרו בשוכח אלא כדי לזרז אח האדם שיהא קורא בעונתה בהנץ החמה שהיא למצוה מן המובחר:
תַּנִּי אָמַר רִבִּי יוּדָה מַעֲשֶׂה שֶׁהָיִיתִי מְהַלֵּךְ אַחֲרֵי רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְאַחֲרֵי רִבִּי עֲקִיבָה וְהָיוּ עֲסוּקִין בְּמִצְוֹת וְהִגִּיעַ עוֹנַת קִרְיַת שְׁמַע וְהָיִיתִי סָבוּר שֶׁמָּא נִתְיַאֲשׁוּ מִקִּרְיַת שְׁמַע וְקָרִיתִי וְשָׁנִיתִי וְאַחַר כַּךְ הִתְחִילוּ הֵם. וּכְבָר הָֽיְתָה הַחַמָּה עַל רֹאשׁ הֶהָרִים.
Pnei Moshe (non traduit)
תני. בתוספתא פ''ק והתם קאמר שהיו עוסקין בצרכי ציבור:
שמא נתייאשו מק''ש. לפי שעסוקין במצות ופטורין מק''ש:
וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. כשקראו הם:
אִית תְּנָיֵי תַּנִּי בֵּין זְאֵב לְכֶלֶב בֵּין חֲמוֹר לַעֲרוֹד. וְאִית תְּנָיֵי תַּנִּי כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם רָחוֹק מֵחֲבֵירוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמַכִּירוֹ. הֲוָא בָּעֵי מֵימַר מָן דָּמַר בֵּין זְאֵב לְכֶלֶב בֵּין חֲמוֹר לַעֲרוֹד כְּמָן דָּמַר בֵּין תְּכֵלֶת לְכָרָתָן. וּמָן דָּמַר כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם רָחוֹק מֵחֲבֵירוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמַכִּירוֹ. בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. אֲבָל אָֽמְרוּ מִצְווֹתָהּ עִם הֵנֵץ הַחַמָּה כְּדֵי שֶׁיִּסְמוֹךְ גְּאוּלָּה לִתְפִילָּה וְנִמְצָא מִתְפַּלֵּל בַּיּוֹם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא וַאֲנָּא אָֽמְרִית טַעֲמָא יִרָאוּךָ עִם שֶׁמֶשׁ. אָמַר מַר עוּקְבָּא הַוָּתִיקִין הָיוּ מַשְׁכִּימִים וְקוֹרִין אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁיִּסְמְכוּ לָהּ תְּפִילָּתָן עִם הֵנֵץ הַחַמָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
הוא בעי מימר. רב חסדא דמפרש לעיל להא דאחרים הוא היה מפרש ג''כ להך פלוגתא דתנאי דפליגי בפלוגתא דר''א ורבנן במתני':
מן מר. מאן דאמר בין זאב לכלב וכו' ס''ל כמאן דאמר בין תכלת לכרתן דצריך שיאור היום ביותר כדי שיכיר בין הצבע הקרוב כמעט לצבע אחר וזהו השיעור בעצמו משיכיר בין זאב לכלב או בין החמור לערוד:
ומאן דאמר כדי שיהא אדם רחוק וכו'. ס''ל כמ''ד בין תכלת ללבן שהוא יותר קודם שבמעט אורה יכול להבחין ביניהם וכן להכיר חבירו הרגיל ואינו רגיל ברחוק ד' אמות:
יראוך עם שמש. מוראך והיינו ק''ש שהם מקבלין עליהם מלכות שמים עם שמש עם הנץ החמה:
היו משכימין. מעט קודם הנץ החמה כדי שיסמכו לה התפילה עם הנץ החמה:
לערוד. חמור הבר:
אֲחֵרִים אוֹמְרִים וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם רָחוֹק מֵחֲבֵירוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמַכִּירוֹ. רַב חִסְדָּא אָמַר כַּהֲדָא דַאֲחֵרִים. מַה אֲנָן קַיָּמִין אִם בְּרָגִיל אֲפִילוּ רָחוֹק כַּמָּן חַכִּים לֵיהּ. וְאִם בִּשְׁאֵינוֹ רָגִיל אֲפִילוּ קָרוֹב לֵיהּ לָא חַכִּים לֵיהּ. אֶלָּא כַּן אֲנָן קַיָּמִין בְּרָגִיל וּשְׁאֵינוֹ רָגִיל. כְּהַהוּא דְאָזִיל לֵיהּ לְאַכְסַנְיָא וְאָתֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
ואתי לקיצין. לפעמים הוא בא והולך לו באכסניא הזה וזהו רגיל ואינו רגיל:
אם ברגיל. חבירו הרגיל עמו אפי' רחוק כמה ממנו מכירו בראיה בעלמא ואם בשאינו רגיל שלא ראה אותו אפי' קרוב לו ביותר אינו מכירו ומאי משיכיר דקאמרי:
אחרים אומרים וראיתם אותו משמע על האדם העומד לנגדו וסתם ראיה ד' אמות הויא וכדמפרש רב חסדא בהדא דאחרים באיזו חבירו מיירי:
תַּנִּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר וּרְאִיתֶם אוֹתָהּ אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָּא וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ. מַגִּיד שֶׁכָּל הַמְּקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית כְּאִילּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. מַגִּיד שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לְיָם. וְהַיָּם דּוֹמֶה לַעֲשָׂבִים. וְעֲשָׂבִים דּוֹמִין לָרָקִיעַ. וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד. וְהַכִּסֵּא דּוֹמֶה לְסַפִּיר דִּכְתִיב וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה עַל הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַכְּרוּבִים כְּאֶבֶן סַפִּיר כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא.
Pnei Moshe (non traduit)
וראיתם אותה אין כתיב כאן. דהוה משמע דקאי על אותה מצוה:
הלכה: כֵּנִי מַתְנִיתָא בֵּין תְּכֵלֶת שֶׁבָּהּ לְלָבָן שֶׁבָּהּ. 7b וּמַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנָן וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ מִן הַסָּמוּךְ לוֹ. וּמַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיְהֵא נִיכָּר בֵּין הַצְּבוּעִין.
Pnei Moshe (non traduit)
כדי שיהא ניכר בין הצבועין. ר''א דריש וראיתם אותו דקאי על תכלת דלעיל מיניה ומשיכיר תכלת בין שאר הצבועין הקרובים לגוון תכלת:
גמ' כיני מתניתא. כן צריך לפרש בין תכלת שבה שבציצית ללבן שבה כדמפרש ואזיל דמ''ט דרבנן דכתיב וראיתם אותו מן הסמוך לו משובחין בציצית בין תכלת ללבן הסמוך לו לראותו אז הוא עונת ק''ש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source